#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. 1 האם לר&quot;ש אותו ואת בנו נוהג במוקודשים והאם לוקים עליו ומדוע (בסתם קרבנות ובעולה)?	"פשטות דברי רב אושעיא [וכן הובא דעתו לעיל פ.] דסבר ר&quot;ש שחיטת קדשים שחיטה שאינה ראויה שאין השחיטה מתירה האכילה אלא זריקת הדם, וממילא אין אותו ואת בנו נוהג בו.<p dir=""rtl"">רבא הקשה על דעה זו מחיסורא מחסרא שאמרו בברייתא ומוכח שסובר ר&quot;ש דשחיטת קדשים בכשרות חשיב שחיטה ראויה, לכן אמר שרב אושעיא לא אמר שאינו נוהג אלא שאין לוקים עליו דהוי התראת ספק שהרי אם לא יזרקו את הדם לא יתחייב.</p><p dir=""rtl"">רבא סבר דבעולה ה&quot;נ סבר ר&quot;ש דהוי שחיטה שאינה ראויה שאינה מתירה בשר לאכילה, אבל ר' יעקב אר&quot;י סבר דאכילת מזבח שמה אכילה כדכתיב &quot;ואם האכול יאכל מבשר זבח שלמיו&quot; בשתי אכילות דיבר הכתוב.</p>"	חולין פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. 2 השוחט לעבודה זרה האם לוקה משום אותו ואת בנו (כשהראשון לע&quot;ז או כשהשני לע&quot;ז ולא התרו בו)?	"שחט ראשון לע&quot;ז ושני חולין - נחלקו במשנה חכמים חייבו ור&quot;ש פטר שסבר שחיטה שאינה רואיה לאו שמה שחיטה.<p dir=""rtl"">שחט שני לע&quot;ז - ר&quot;ל אמר אפ' לא התרו בו לע&quot;ז פטור משום אותו ואת בנו, כיון שאם היו מתרים בו היה נפטר דקלב&quot;מ, ור' יוחנן סבר שאם לא התרו בו ואינו נהרג, לוקה על לאו דאותו ואת בנו.</p>"	חולין פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 2 פרת חטאת ועגלה ערופה האם הוי שחיטה שאינה ראויה?	"במשנה איתא ששניהם הוי שחיטה שאינה ראויה.<p dir=""rtl"">פרת חטאת - אמר ר&quot;ש בר אבא אר&quot;י אינה משנה, שהרי דעת ר&quot;ש שנפדת ע&quot;ג מערכתה ואם כן הוי שחיטה ראויה ועובר משום אותו ואת בנו.</p><p dir=""rtl"">עגלה ערופה - אמר רבב&quot;ח אר&quot;י אינה משנה, שאינה נאסרת מחיים ואם כן ששחט מותרת באכילה, אבל ר' ינאי ור&quot;ל שניהם סוברים דירידתה לנחל איתן אוסרתה ואם כן אם שחט אותה אח&quot;כ הוי שחיטה שאיה ראויה.</p>"	חולין פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא:1 חייבי מיתות שוגגין וחייבי מלקות שוגגין ודבר אחר (ממון) האם אמרינן קים ליה בדרבה מיניה, ומדוע נצרכו לחלוק גם במיתות וגם במלקות?	"ר&quot;י אמר שחייב בממון כיון שאינו לוקה או נהרג על האיסור החמור, ור&quot;ל אמר דאמרינן קמלב&quot;מ כיון שאם היו מתרים בו היה פטור גם אם לא התרו פטור.<p dir=""rtl"">כיוצא בו נחלקו בלאו דאותו ואת בנו ושחוטי חוץ, וצריכי, דאותו ואת בנו יותר פשוט כר&quot;ל דמיתה ומלקות שניהם בגופו, ובמלקות וממונות יותר פשוט כר&quot;י.</p>"	חולין פא:		
